ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
60525-04
07/03/2012
|
בפני השופט:
דליה אבי-גיא
|
- נגד - |
התובע:
בססח-החברה הישראלית לביטוח אשראי בע"מ עו"ד אהוד שטמר
|
הנתבע:
בן ארי(מוטי) מרדכי עו"ד דב פישלר
|
פסק-דין |
לפני תביעתה של בססח - החברה הישראלית לביטוח אשראי בע"מ (להלן:"
התובעת") נגד מרדכי (מוטי) בן ארי (להלן:"
הנתבע") לתשלום סכום של 514,177 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה. סכום זה משקף סכום ששילמה התובעת לשותפות רשומה בשם דייקול (להלן:"
דייקול"), על פי פוליסה ביטוח שכיסתה סיכונים מסחריים הכרוכים במכירת סחורות על ידי דייקול לקונים בישראל.
טענות התובעת:
התובעת טוענת כי ביטחה את דייקול בפוליסת ביטוח שכיסתה סיכוני אשראי מסחריים הכרוכים במכירת סחורות ע"י דייקול.
לטענת התובעת, דייקול היתה בקשרים מסחריים עם חברה בשם קשת בדים בע"מ (להלן:"
קשת בדים") ובמסגרת יחסי המסחר סיפקה דייקול לקשת בדים, מיולי 2002 ועד לינואר 2003, סחורה בשווי 550,565.83 ש"ח.
לטענת התובעת קשת בדים לא שילמה את סכום החשבוניות, ושיקים שמשכה לתשלום חלקי של החשבוניות, חזרו מחוללים בחוסר כיסוי.
התובעת טוענת ששילמה לדייקול על פי תנאי הפוליסה סך של 491,167 ש"ח ביום 28.08.03, והיא תובעת את הסכום ששילמה בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום שביצעה את התשלום ועד מועד הגשת התביעה.
התובעת טוענת כי הנתבע היה דירקטור ו/או מנהל ו/או מורשה חתימה של קשת בדים ויש לחייבו אישית בחובות קשת בדים מהסיבות הבאות:
א. הנתבע הזמין אישית את הסחורה מדייקול או נתן הוראות להזמינה כאשר הוא היה חותם באופן אישי בשם קשת בדים על הזמנות של סחורה ועל שיקים שמשכה קשת בדים לפקודת דייקול ושחלקם חוללו כאמור.
ב. קשת בדים פעלה ללא רישיון עסק וסכנת סגירה ריחפה מעל לראשה, הנתבע ידע על כך ולמרות זאת המשיך להזמין סחורה מדייקול, אף שידע או היה עליו לדעת, שקשת בדים לא תוכל לשלם עבורה, הן בגלל שעיסקה של קשת בדים ייסגר בהעדר רישיון, הן מסיבות אחרות כגון רשלנות בכך שלא דאג לתחזית מפורטת של תזרים מזומנים.
ג. עוד טוענת התובעת כי הנתבע הציג בפני דייקול מיצג שוא בתרמית או ברשלנות, בדבר יכולת התשלום של קשת בדים.
ד. בנוסף טוענת התובעת כי הנתבע גרם להפרת הסכם בין דייקול לבין קשת בדים בכך שבהתנהגות הרשלנית ובמיצגים שיצר, השלה את דייקול להאמין שקשת בדים תעמוד בהתחייבויותיה למרות שידע שהסיכויים לכך קלושים, לאור אי קיומו של רישיון עסק.
ה. עוד טוענת התובעת כי הנתבע פעל בחוסר תום לב בעת ניהול מו"מ לכריתת ההסכם בין דייקול וקשת בדים, בכך שלא גילה כי לקשת בדים אין רישיון להפעלת עיסקה, כמו כן טוענת התובעת, כי גם לאחר שנכרת ההסכם, לא גילה הנתבע לדייקול כי מפעלה של קשת בדים נמצא בסכנת סגירה.
ו. לבסוף טוענת התובעת כי הנתבע עשה עושר ולא במשפט כאשר קיבל כספים וטובות הנאה מקשת בדים בתקופה בה גרם לדייקול להמשיך ולספק סחורה לקשת בדים, למרות שידע או היה עליו לדעת, כי קשת בדים לא תעמוד בהתחייבויותיה כלפי דייקול.
טענות הנתבע:
הנתבע טוען כי התובעת כלל לא ביטחה את דייקול כנגד סיכוני סחר והתשלום שביצעה התובעת היה כמתנדבת.
הנתבע טוען כי לא התרשל, ובוודאי לא ביצע תרמית כלפי דייקול, לא גרם להפרת הסכם ולא נהג בחוסר תום לב ובוודאי שלא עשה עושר ולא במשפט.
הנתבע גם מכחיש את סכום התביעה וטוען כי קשת בדים החזירה לדייקול סחורה בשווי 256,115 ש"ח, אשר אמורים היו להיות מקוזזים מסכום החוב בכל מקרה.
דיון:
האם התובעת שילמה כמתנדבת: